צפייה בלוויינים, כולל תחנת החלל הבינלאומית

רוצים לצפות במעבר של תחנת החלל הבינלאומית או טלסקופ החלל ע"י האבל? כאן תקבלו את מלוא המידע! קראו על מהם לוויינים, איך צופים בהם לקבלת מידע עדכני על מעברי לוויינים גללו למטה!

 

מהם לוויינים מלאכותיים?

לוויין מלאכותי (בניגוד ללוויין טבעי, הירח, שיש רק אחד לכדור הארץ) זהו גוף שאדם יצר ושלח למסלול סביב כדור הארץ. לוויינים משוגרים באמצעות טיל למסלולים שונים סביב כדה"א (מסלול גבוה, נמוך, קוטבי וכו'). הלוויין הראשון היה ספוטניק-1 (ספוטניק ברוסית זה לוויין) ששוגר ע"י ברית המועצות בשנת 1957. ללוויינים תפקידים שונים: תקשורת, מזג אוויר, צילום צבאי ואזרחי, כלי עזר בחקר כדור הארץ והחלל ועוד. טלסקופי חלל ותחנת החלל הבינלאומית הם גם לוויינים. מאז אמצע המאה ה-XX שוגרו אלפי (!) לוויינים למסלול סביב כוכב הלכת שלנו. רובם כבר לא פעילים, אך חלקם ממשיכים להקיף אותנו ומהווים זבל חלל. היום יש שיטות להוציא אותם מהמסלול, למשל, להוריד אותם עד שהם נשרפים באטמוספרה (הקטנים מביניהם) או להטביע אותם באיזור מיוחד באוקיינוס השקט שנקרא "בית קברות ללוויינים" (הגדולים מביניהם) או להעלות אותם למסלול גבוה שלא יפריעו לשאר הלוויינים (הלוויינים הגבוהים ביותר שקשה להורידם). ישנם לוויינים גם סביב כוכבי לכת אחרים: אלה הן המקפות ששלחנו כדי לחקור את צדק, מאדים ואחרים וגם את הירח שלנו.

לווין תקשורת אמריקאי. מקור התמונה: ויקיפדיה.

ספוטניק 1, הלוויין הראשון תוצרת ברה"מ. מקור התמונה: ויקיפדיה.

איך, מתי ומהיכן ניתן לראות לוויין בעין?

פשוט מאוד! חכו שיחשיך, וכבר בדמדומים אפשר להתחיל לצפות בבהירים מביניהם. לוויין נראה כמו נקודה שזזה בשמיים. בניגוד למטוס או מסוק, היא לא מהבהבת, יש לה אור קבוע. זה למעשה אור השמש שמוחזר מהתאים הסולריים ומגוף הלוויין: אצלנו על כדור הארץ כבר חשוך, אבל למעלה עדיין יש שמש שמאירה לוויינים. לכן אל תחפשו לוויינים באמצע הלילה: הם לא מוארים לכן לא נראים לעין! הזמן הכי טוב לצפות בהם הוא בשעות הערב ובוקר המוקדמות. כמובן, ככל שהמקום שממנו אתם צופים חשוך יותר, כך תוכלו לראות יותר לוויינים. מהמדבר, הרחק מאורות הערים, הכבישים והיישובים, ניתן לראות לוויינים כל כמה דקות. אך הבהירים מביניהם (שמחזירים הרבה אור שמש) ניתנים לצפייה גם מתוך העיר. אפשר להיעזר גם במשקפת, אך לא כדאי להשתמש בטלסקופ: לוויינים זזים די מהר בשמיים כך שלא תספיקו לכוון עליהם.

טלסקופ החלל על שם האבל. מקור התמונה: ויקיפדיה.

תחנת החלל הבינלאומית. מקור התמונה: ויקיפדיה.

מהי תחנת החלל הבינלאומית?

אי אפשר שלא להזכיר אותה כי כל כך קל לצפות בה אפילו מתוך העיר! תחנת החלל הבינלאומית זהו הלוויין הגדול ביותר שהאנושות יצרה. הייחודיות שלה היא בכך שהיא מאוישת כל הזמן, כבר כ-20 שנה, ע"י אסטרונאוטים ואסטרונאוטיות שמבצעים שם מחקרים, ניסויים ועבודות תחזוקה של מעבדת חלל זו. התחנה שוגרה מודול אחרי מודול והורכבה בחלל. היא טסה בגובה של כ-400 קילומטרים מעל פני הים במהירות של כ-7.7 ק"מ לשנייה ומשלימה הקפה אחת סביב כדור הארץ תוך 92 דקות, כלומר ביממה אחת היא מקיפה את כדה"א יותר מ-15 פעמים. אורה כ-73 מטרים ורוחבה כ-109 מטרים והעלות שלה מעל 150 מיליארד דולר, לכן זהו פרויקט בינלאומי בו משתתפות מבינות רבות כגון ארה"ב, רוסיה, ארצות אירופאיות, יפן וקנדה. אפשר לדבר על תחנת החלל שעות, אך כאן נתרכז רק בשיטות לצפייה בה ובלוויינים מפורסמים אחרים.

תחנת החלל נראית מישראל כל כמה ימים, לעיתים רק בבקרים או לחילופין רק בערבים, ולפעמים אף פעמיים ביום, כנקודה די זוהרת שזזה במשיים בלי להבהב, וניתן לצפות בה אפילו מתוך העיר המוארת.

תחזית מעבר לווין: איך נדע מתי לוויין מסוים עובר בשמי ישראל?

אנחנו כאן לעזור לכם! ריכזנו עבורכם את הנתונים עבור המעברים הנראים לעין של תחנת החלל הבינלאומית בשעות הערב הנוחות לצפייה! את הנתונים בטבלה לקחנו מהאתר Heavens Above שמהווה את המקור המהימן ביותר לשמני מעברי לוויינים ומידע אסטרונומי. ראו פירוט על השימוש באתר (בשפה האנגלית) למטה.

מעברים מה-10 באוקטובר עד ה20 באוקטובר

איך מבינים את הטבלה הזאת?
שימו לב! זמן המעבר נקבע לפי העיר רמת גן. הוא נכון ברחבי גוש דן ומרכז הארץ עם סטיות קלות. אם אתם מתגוררים בצפון או בדרום, ייתכנו סטיות קצת גדולות יותר, אך המידע עדיין שימושי כי הארץ שלנו קטנה!
אם אינכם רואים את הלוויין בשמיים מיד עם שעת התחלה, חכו דקה או שניים וחפשו אותו בשמיים שוב.

בהירות המעבר: ככל שהמספר נמוך יותר, כך הבהירות גבוהה יותר. למשל, המעבר בבהירות 1 יחסית בהיר (כמו הכוכבים הבהירים שאתם רואים מהעיר), בעוד שבהירות 3 בקושי תיראה מהעיר, ובהירות 4 כנראה לא תוכלו לראות בכלל, אלא אם כן אתם צופים ממקום חשוך. לפעמים תראו שם בהירות שלילית, למשל, 4-, במקרה כזה המעבר יהיה ממש זוהר, זה הכי טוב בשבילכם. לשם השוואה, הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, סיריוס בקבוצת כוכבים הכלב הגדול, בהירותו 1.5-, כוכב הצפון בהירותו 2 (לא משהו...), הכוכבים החיוורים ביותר שניתן לראות מהמדבר בהירותם 6.

גובה המעבר: נמדד במעלות כשהאופק הוא אפס מעלות (ולא ניתן לראות דברים באופק בדרך כלל), והנקודה מעל הראש - זניט - 90 מעלות.

לא תמיד ניתן לראות את הלוויין כשהוא נמוך כי הבניינים והעצים מסתירים אותו. אם גובה מירבי של מעבר הוא קטן (למשל, 10 מעלות מעל האופק), אז בכלל יהיה לכם קשה לצפות בו. המעברים הכי שווים הם כשהלוויין נמצא גבוה (מעל 30-40 מעלות), ככה קל לראות אותו.

כיוון המעבר: צפון, דרום, מזרח או מערב. למשל, ד-ד-מז זהו דרום-דרום-מזרח.

זמן ההתחלה, גובה ההתחלה וכיוון בו הלוויין יופיע: בדרך כלל זה יתחיל מגובה 10 מעלות (פחות מזה הלוויין עדיין נורא רחוק מאתנו), אך בגובה כזה עדיין יהיה קשה לראות אותם, לכן אל תרימו ידיים, אתם תוכלו להבחין בלוויין כשהוא יעלה טיפה יותר, כלומר, חכו עוד קצת (חצי דקה-דקה אחרי ההתחלה).

המפה מראה את המיקום הנוכחי בזמן אמת של אחד הלוויינים שתבחרו (אם לא נבחר לווין, היא מראה את תחנת החלל הבנ"ל). הלוויין מסומן עם סמל קטן וניתן לראות את התזוזה שלו. החלק האפור של המפה זהו החלק הלא מואר (לילה), והבהיר הוא המואר (יום). קו אדום הוא המסלול של הלוויין ונקודה אדומה מסמלת את המיקום של מדינת ישראל.

מתחת למפה יש לכם אפשרות לבחור לוויין: לחצו על החץ הקטן מימין למילה Select (בחר) ובחרו באחד הלווינים המעניינים אתכם:

ISS - תחנת החלל הבינלאומית

HST - טלסקופ החלל על שם האבל

Starlink - סדרת הלוויינים של אילון מאסק.

 

אם אין מעבר הנראה לעין בימים הקרובים, תוצג ההודעה: No visible upcoming passes

איתור תחנת החלל הבינלאומית באמצעות אפליקציית ISS Detector

אחת האפליקציות החינמיות והנוחות ביותר שקיימות בשביל לאתר את תחנת החלל הבינלאומית היא ISS Detector. השם ISS הוא ראשי תיבות של תחנת החלל הבינלאומית. האפליקציה מאפשרת לכם לקבוע התראות על זמן המעבר של תחנת החלל מעל מיקומכם. כמו כן, יש בה רשימה של מעברים קרובים שניתן לראות, הבהירות שלהם, כיוון ההתחלה שלהם והשיא שלהם, מצפן מובנה שיכוון אתכם ופרטים טכניים על התחנה. האפליקציה קלה לשימוש ולא עולה כסף.

צילום מסך של אפליקציית ISS Detector

איך נצפה במעברי לוויינים אחרים?

כנסו לאתר www.heavens-above.com או לאפליקציה Heavens Above והגדירו את מיקומכם (בלי זה כמובן לא תוכלו לדעת מתי לוויין כל שהוא עובר מעליכם). ב-Satellites תבחרו את הלוויין הרצוי: תחנת החלל הבינלאומית, טלסקופ החלל על שם האבל, לווייני ה-Starlink של אילון מאסק או פשוט רשימה יומית של לוויינים עד בהירות מסוימת שאתם קובעים. התוצאות יוצגו בטבלה המכילה מספר נתונים שנסקור אותם:

1. Brightness - בהירות המעבר. ככל שהמספר נמוך יותר, כך הבהירות גבוהה יותר. למשל, המעבר בבהירות 1 יחסית בהיר (כמו הכוכבים הבהירים שאתם רואים מהעיר), בעוד שבהירות 3 בקושי תיראה מהעיר, ובהירות 4 כנראה לא תוכלו לראות בכלל, אלא אם כן אתם צופים ממקום חשוך. לפעמים תראו שם בהירות שלילית, למשל, -4, במקרה כזה המעבר יהיה ממש זוהר, זה הכי טוב בשבילכם. לשם השוואה, הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, סיריוס בקבוצת כוכבים הכלב הגדול, בהירותו -1.5, כוכב הצפון בהירותו 2 (לא משהו...), הכוכבים החיוורים ביותר שניתן לראות מהמדבר בהירותם 6.

2. זמן ההתחלה, גובה ההתחלה וכיוון בו הלוויין יופיע: בדרך כלל זה יתחיל מגובה 10 מעלות, אך בגובה כזה יהיה קשה לראות אותם, לכן אל תרימו ידיים, אתם תוכלו להבחין בלוויין כשהוא יעלה טיפה יותר.

Altitude - גובה, נמדד במעלות בין 0 ל-90: 0 מעלות זה אופק, 90 מעלות זה הנקודה שמעל הראש (זניט).

Azimuth - הכיוון: זה כמובן צפון, דרום וכו'.

3. זמן השיא, כיוון וגובה השיא: זה הנתונים על הנקודה הגבוהה ביותר שבה הלוויין עובר. זו הנקודה שהכי קל לראות אותו ושבה הוא הבהיר ביותר.

 

4. זמן הסוף - באיזה שהוא שלב הלוויין יפסיק להיות מואר ע"י השמש וייכנס לצל של כדור הארץ ונפסיק לראותו.

בהצלחה!

2017 כל הזכויות שמורות 
עיצוב והקמה המאוורר