תצפיות בנוגה
כדור הארץ ונוגה. השוואת גדלים. מקור: ויקיפדיה By Earth image: NASA/Apollo 17 crewVenus image: NASA - The Earth seen from Apollo 17.jpgVenus globe.jpg, Public Domain
הכוכב הזוהר מימין לעץ הברוש בציור המפורסם "ליל כוכבים" של ואן גוך (1889) זהו כוכב הלכת נוגה.
מקור: ויקיפדיה By Vincent van Gogh - bgEuwDxel93-Pg at Google Cultural Institute
נוגה בצבעים טבעיים (עם עיבוד קל). מקור: ויקיפדיה By NASA or Ricardo Nunes - http://www.astrosurf.com/nunes/explor/explor_m10.htm
הסתכלתם על שמי הדמדומים (בבוקר או בערב) והבחנתם ב"כוכב" בהיר מאוד שמקשט את השמיים? נא להכיר – זה כוכב הלכת נוגה, "התאום של כדור הארץ"...
ברוכים הבאים לגיהנום!
מדוע אח התאום? מתברר שנוגה כמעט זהה לכדור הארץ בכמה ממאפייניו: קוטרו כמעט זהה לקוטר כדור הארץ (קטן ממנו רק בכמה מאות ק"מ), כוח המשיכה שלו הוא כ-90% מכבידת כדור הארץ (פירוש הדבר שמשקלכם על פני נוגה יהיה 90% ממשקלכם על פני כדור הארץ), וצפיפותו הממוצעת כמעט זהה לזו של כדור הארץ. אך כפי שנגלה מיד, מכל בחינה אחרת אפשר להגדיר את נוגה כ"תאום המרושע של כדור הארץ", ויש אף שמגדירים אותו כגהנום.
נוגה הוא הגוף הבהיר בשמיים, אחרי השמש והירח. בהירותו כה גבוהה, שניתן להבחין בו בעין בלתי מצוידת גם בשעות היום – בתנאי שהוא מצוי רחוק מהשמש על כיפת השמיים ואנו יודעים בדיוק היכן לחפש אותו (זהירות – אין להביט ישירות על השמש או אל סביבתה הקרובה בשמיים!). כשנוגה נראה בשמיים בשעות החשיכה, ואם אתם מצויים במקום חשוך, הוא יכול אף להטיל צל, ואם אתם צופים עליו מחוף הים והוא נמוך מעליו – תוכלו להבחין בהשתקפות של אורו על פני המים.
נוגה עטוף בשכבה עבה של עננים, שמונעים מאיתנו להבחין בפרטים על פני השטח בתצפית ישירה, ומחזירים כ-70% מאור השמש שמגיע אליו, מה שגורם לבהירותו הגבוהה. העננים באטמוספירת נוגה מסתירים מאיתנו עולם איום ונורא: האטמוספירה של נוגה כל כך דחוסה, שהיא מתנהגת כמעט כמו נוזל והלחץ שנרגיש דומה ללחץ בעומק של קרוב ל-1 ק"מ באוקיאנוס. האטמוספירה גם רעילה לנשימה ועשויה כמעט כולה פחמן דו חמצני, שהוא "גז חממה", גז שמאפשר חדירת אור אך גם אוגר חום ומונע מרוב החום מלברוח לחלל. הטמפרטורה על פני נוגה היא פחות או יותר אחידה - כ-°462 - ביום ובלילה, על קו המשווה ובקטבים. העננים באטמוספירת נוגה מורידים גשם של חומצה גופריתית, שמפרקת חומרים אורגניים. ככל הנראה גם מצויים על פניו כמה וכמה הרי געש פעילים.
אם נמצא בכל זאת דרך לנחות על נוגה ולטייל עליו בבטחה, ניתקל בעוד כמה דברים מוזרים מאוד: היממה שלו (זמן סיבובו העצמי) נמשכת 243 יממות ארציות, והיא ארוכה מהשנה שלו (זמן הקפת השמש), שנמשכת 225 יממות ארציות. החום על פני נוגה הוא כה עז, שאם נטייל בצד הלילה שלו ניווכח כי הסלעים על פניו קורנים באור אדום חיוור מאוד. האטמוספירה הסמיכה והלוהטת יוצרת אשליות אופטיות מוזרות. לדוגמא – גם אם נעמוד על הר, נחוש כאילו אנו בתוך מכתש...
מסלול נוגה מצוי בין מסלול כדור הארץ לשמש, ולכן הוא נראה תמיד באותו כיוון כללי בחלל בו מצויה השמש.
מקור: ויקיפדיה By Nichalp 09:56, 11 June 2006 (UTC) - Based on PD raster image Image:Phasesofvenus.jpg, http://history.nasa.gov/SP-424/p4.jpg
מופעי נוגה, 2018. כל התמונות צולמו עם אותו טלסקופ ואותה הגדלה. עד ה-21.10 היה נוגה "כוכב ערב" והלך והתקרב לכדור הארץ. התמונות מה-30.10 ואילך צולמו לאחר שחלף בין השמש לכדור הארץ והפך ל"כוכב בוקר". צילומים: עופר גבזו.
נוגה בצביר הפליאדות ב-2 באפריל 2020. צילום: אלה שרתיאל.
תצפית על נוגה
נוגה (ולמעשה גם כוכב-חמה) הוא כוכב-לכת פנימי - כוכב לכת שמסלולו מצוי בין מסלול כדור הארץ לבין השמש. לכן, מנקודת המבט שלנו על כדור הארץ נראה נוגה בשמיים תמיד בכיוון הכללי בו מצויה השמש, ולעולם לא יהיה ב"ניגוד" לשמש: כדור הארץ לא יכול לעולם לחלוף בין נוגה לשמש. כיוון שנוגה נע מהר יותר סביב השמש בהשוואה לכדור הארץ, משתנה המצב ההדדי של שני כוכבי הלכת ביחס לשמש, וכתוצאה מכך משתנים גם המרחק בין השניים ומיקומו של נוגה בשמיים ביחס לשמש. האיור להלן ממחיש זאת, ומסביר גם מדוע מראה נוגה בטלסקופ מופעים דומים למופעי הירח. לצורך הפשטות נניח כי השמש וכדור הארץ אינם מצויים בתנועה, ורק נוגה נע במסלולו סביב השמש.
לעיתים מצוי נוגה "מאחורי" השמש. במצב זה, שנקרא "התקבצות עליונה", הוא רחוק מכדור הארץ. אנו צופים עליו מהכיוון בו מצויה השמש שמאירה אותו, והוא נראה בטלסקופ מואר במלואו, אך יש להיזהר מאוד בלחפש אחריו בגלל זוהרה המסנוור של השמש. רק צופים מנוסים מאוד יכולים לעשות זאת, ועדיף בכלל להימנע לחלוטין מלנסות ולאתר אותו.
עם הזמן נע נוגה במסלולו, מתחיל להתקרב לכדור הארץ, ומנקודת המבט שלנו הוא נע בין הכוכבים בתנועה קדומנית (ממערב למזרח). הזווית בשמיים בינו לבין השמש (המרחק הזוויתי) מתחילה לגדול והוא מופיע בשמיים לאחר שקיעת השמש. בטלסקופ נבחין שקוטרו הזוויתי של נוגה מתחיל לגדול, אך הוא מתחיל להפנות אלינו בהדרגה את צידו החשוך והמופע שלו מתחיל לקטון בהדרגה ממלא ל"פגום".
בשלב מסוים מגיע נוגה למרחקו הזוויתי המירבי האפשרי מהשמש, ואז הוא נראה בטלסקופ במופע דומה לחצי ירח. זוהי התקופה הטובה ביותר לתצפית על נוגה בשעות הערב: מרחקו הזוויתי מגיע לעד °47 מהשמש, וניתן לצפות עליו עד כ-3 שעות לאחר שקיעת החמה.
בהמשך מסעו סביב השמש מתחיל נוגה לחלוף בינה לבין כדור הארץ, תוך שהוא הולך ומתקרב אלינו, ובטלסקופ נגלה שהמופע שלו הולך ומתמעט, כי הוא מפנה אלינו בעיקר את צידו החשוך, ונראה כסהר. אך כיוון שנוגה קרוב כעת לכדור הארץ, קוטרו הזוויתי גדול במידה שחושפת את צורת הסהר גם במשקפת. כשנוגה מתחיל לחלוף בין השמש לכדור הארץ הוא מאט את מהירות תנועתו הקדומנית בשמיים, "נעמד" ומתחיל לנוע "לאחור" (ממזרח למערב) בין הכוכבים. שילוב תנועה זו עם התנועה היומית המדומה של השמש בין הכוכבים (שנובעת מתנועת כדור הארץ סביב השמש) מביא לכך שכשנוגה חולף בינינו לבין השמש, הוא נעלם תוך ימים ספורים משמי הערב ונמצא ב"התקבצות תחתונה" עם השמש. ימים ספורים לאחר ההתקבצות התחתונה מופיע נוגה כ"כוכב בוקר", במזרח, לפני זריחת השמש, ומתחיל להתרחק מאיתנו. כל המחזוריות הזו של מופעי נוגה, נמשכת 584 יממות.
נכתב ע"י עופר גבזו.